<h1>תורת הבית הארוך לרשב"א בית שני שער חמישי</h1>
<h2>דף ה:</h2>
השוחט את הבהמה ומצא בה קלוט הרי זה מותר לכולי עלמא, וכדברי חכמים אפילו לאחר שיצא לאויר העולם, דתנן בפרק קמא דבכורות (ה', ב') פרה שילדה כמין חמור וחמור שילדה כמין סוס פטור מן הבכורה, שנאמר ופטר חמור ופטר חמור שני פעמים עד שיהא היולד חמור והנולד חמור. ומה הם באכילה, בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה מותר באכילה וטמאה שילדה כמין בהמה טהורה אסור באכילה, שהיוצא מן הטמא טמא והיוצא מן הטהור טהור. ואמרינן עלה בגמ' מנא הני מילי דתנו רבנן אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה, יש לך שהוא מעלה גרה ומפריס פרסה ואי אתה אוכל ואי זה זה טהור הנולד מן הטמא, או אינו אלא טמא הנולד מן הטהור ומאי ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה הכי קאמר דבר הבא ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה לא תאכלו, ת"ל גמל טמא הוא, הוא טמא ואין טמא הנולד מן הטהור טמא אלא טהור. ר' שמעון אומר גמל גמל שני פעמים, אחד גמל הנולד מן הגמלה ואחד גמל הנולד מן הפרה. ועד כאן לא קא אסר ר' שמעון אלא בשיצא לאויר העולם עד שלא נשחטה אמו אבל במעי אמו שרי וכדאמרינן בריש פרק המקשה (ס"ח, ב') אע"ג דאמר ר' שמעון קלוט במעי פרה אסור הני מילי היכא דיצא לאויר העולם אבל במעי אמו שרי, כלומר דמרבינן ליה להיתירא מכל בבהמה תאכלו. וקיימא לן כרבנן דאפילו יצא לאויר העולם שרי. ירושלמי בהמה בבהמה תאכלו ולא שקץ, בבהמה תאכלו ולא עוף. ר' הושעיה בעי מה בינה לבין זיזין שבעדשים ויתושין שבאוכלוסין ותולעין שבתמרה, תמן בגופיהון הן הכא אינו בגופו.
